1. עניינה של החלטה זו הינו בקשת 40 מבקשים להצטרף לעתירה שהגישה משיבה 1.
עתירת משיבה 1, ענינה ביטול החלטת משיבה 2, שהחליטה לאשר למשיבים 3-7 הקלה בהיתר בניה באופן שיאפשר הוספתן של דירות לבניין הנבנה על חלקת קרקע בקריית אונו, תוך ביטול התנאי, לפיו תימכרנה דירות אלו על דרך של "דיור בר השגה".
המבקשים הינם בעלי חלקת קרקע הסמוכה לחלקה של משיבים 3-7. בקשתם נסמכת על כך שהגישו בקשה דומה לזו של המשיבים, וזו אושרה על ידי משיבה 1, תוך התנאת תנאי זהה. הם הגישו ערר על אותה החלטה אולם הוא לא נידון עדיין משום שמשיבה 2 ממתינה להכרעת בית המשפט בהליך הנוכחי. לטענתם, נסיבות אלו מצדיקות את צירופם להליך כמשיבים, בבחינת "
... מי שעלולים להיפגע מקבלת העתירה דנן".
2. ביום 26.12.12 ניתנה על-ידי החלטה בה בקשתי את תגובת המשיבים תוך 7 ימים. הוגשו תגובות משיבה 1, משיבה 3, משיבים 4 ומשיבים 7, המתנגדים לבקשה, ותגובת משיבה 2, שהשאירה את ההחלטה לשקול דעת בית המשפט. המבקשים הגיבו לעמדות המשיבים ביום 23.1.13.
3. לענייננו רלבנטית תקנה 6 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים, התשס"א-2000 (להלן: "
התקנות") הקובעת כי:
"(א) המשיבים בעתירה יהיו הרשות שנגד החלטתה מכוונת העתירה, כל רשות אחרת הנוגעת בדבר, וכן כל מי שעלול להיפגע מקבלת העתירה.
(א1) המשיבים בעתירה נגד החלטת ועדת ההשגות, נוסף על האמור בתקנת משנה (א), יהיו כל מי שהיה בעל דין להליך לפני הוועדה, למעט העותר.
(ב) בית המשפט רשאי, בכל שלב משלבי הדיון, להורות על מחיקת עתירה אם לא צורף משיב ראוי, או להורות על צירופו של עותר או משיב, וכן על מחיקת משיב או עותר שצורף לעתירה."
המבקשים אינם נכנסים לקטגוריה של "
מי שעלול להיפגע מקבלת העתירה", כמשמעו של מונח זה בתקנה 6(א), משום שההחלטה נשוא העתירה אינה מתייחסת ישירות לנכס שבבעלותם, והם אינם המתנגדים לקבלת היתר הבנייה למשיבים 3-7.
על הקריטריונים בנוגע לצירוף משיבים נוספים לעתירה, על פי תקנה 6(ב), קבע כב' הנשיא גרוניס, כך:
"
המבקש להצטרף לעתירה, ושאינו הרשות המינהלית שהחלטתה מותקפת בתקיפה ישירה, צריך להוכיח כי הוא עלול להיפגע באופן ממשי מקבלת העתירה... עוד נקבע בפסיקה, כי אין הצדקה לאפשר הצטרפות של צדדים כאשר ההצטרפות תביא לחזרה על טענות משפטיות, אשר ממילא הוצגו בפני בית המשפט על ידי הצדדים הקיימים להליך... כלל זה נכון במיוחד כאשר צירוף צדדים נוספים עלול לפגוע בבירורו של הסכסוך, במקום לסייע בידו. מצד שני, אין לשכוח את חשיבות זכות הטיעון של מי שעלול להיפגע מקבלת העתירה.
לסיכום הדברים, ניתן לתאר את הכלל בדבר צירוף צדדים כמעין 'מקבילית כוחות': ככל שהזיקה של המבקש להצטרף להליך המינהלי הינה חלשה יותר, כך יינתן משקל רב יותר לחשש מפני סירבול הדיון, וככל שהזיקה של המבקש להצטרף הינה ממשית יותר, כך ייחלש קולה של היעילות" (רע"א 1502/11
חזקיהו בע"מ נ' הרפרנס, ניתן ב-14.8.11, הדגשה לא במקור; ר' גם בר"ם 1469/11
קונסבלר נ' עמותת תושבים למען נוה צדק, ניתן ב-19.6.12).
4. בבקשה שלפני, משיבה 2 טרם דנה בעניינם של המבקשים. עניינם נידון רק ע"י משיבה 1.
ההחלטה נשוא העתירה נסבה על בקשתם של משיבים 3-7 להיתר בנייה הכולל הקלה המאפשרת תוספת דירות. כאמור החלטה זו אינה משפיעה ישירות על המבקשים, ולמצער, אינה משפיעה עליהם "
באופן ממשי". נכונה אני להניח כי נוכח עמדת משיבה 2 בהחלטה נשוא העתירה, יש למבקשים עניין בשאלות מסוימות, שישנו סיכוי שתידונה במסגרת ההליך. עם זאת, המבקשים לא הצביעו על ניגוד עניינים בינם לבין משיבים 3-7 בהתייחס לשאלות אלו, ונראה שטענות המבקשים בהתייחס להן תהיינה זהות לאלו שיציגו משיבים אלו. לכך, יש להוסיף שמהחלטת משיבה 2 להקפיא את הדיון בעניינם של המבקשים עולה, כי מלבד השאלות המשותפות, הדיון בערר של המבקשים יתייחס גם לשאלת "
העיצוב החיצוני" (נספח ב' לבקשה, ע' 5 ש' 16-17), הייחודית להם. כמו כן, מעיון בטענות משיבה 1 עולה, כי לבקשת ההיתר של המבקשים קיימות התנגדויות, וצירוף המבקשים להליך יגרור את הצורך לצרף את המתנגדים גם להליך הנוכחי (סעיף 23 לתגובה). המבקשים טוענים כי המתנגדים לבקשתם ידעו על כוונתם להצטרף להליך הנוכחי וכי סביר שכבר היו מבקשים להצטרף לדיון לו היו רואים בכך צורך. איני סבורה כך, וייתכן מאוד שהללו ממתינים לראות האם יצורפו המבקשים לדיון בעתירה אם לאו. בנסיבות אלו, ברור שהוספת המבקשים לעתירה עשויה לגרור את סרבולו בלא הצדק מספק לכך.
זאת ועוד. הבקשה לוקה באי מיצוי הליכים, משום שכאמור וועדת הערר לא דנה כלל בעניינם של המבקשים להצטרף. בדין טענה המשיבה 1, כי אם המבקשים יצורפו כמשיבים הרי שההחלטה שתינתן בעניינם תתקבל מבלי שמוסד התכנון הרלבנטי (וועדת הערר) נתנה החלטה לגופם של דברים.
על בסיס כל האמור לעיל, הבקשה להצטרפות המבקשים להליך, נדחית.
ניתנה היום, יג שבט תשע"ג, 24 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.